צפיתם בחתונה ממבט ראשון?
אנחנו צפינו בתכנית ("חתונמי" בלשון המעריצים) ממש כאילו הייתה "ספרות מקצועית".
במהלך הצפייה זיהינו כל כך הרבה דפוסים וניואנסים של מערכות יחסים ושל תגובות עד שלפעמים נדמה שכל הזוגות מחתונמי קיבלו גם אצלנו ליווי – בגרסה כזו או אחרת.
ההפי אנד של הגר וניר תפס אותנו חזק, כי הדרך שהגר עשתה הייתה כל כך משמעותית עד שהבלתי ייאמן קרה ורק כשהגר הבינה שזה נגמר, היא קלטה שיש לה רגשות חזקים כלפי ניר.
הסיפור שלהם הוא סיפורם של רבים.
המצוי נתפס כמובן מאליו וערכו כרצוי יורד, וכשהוא כבר לא מצוי, נוצר חוסר וגעגוע לטוב שהיה. סיפור דומה חוו גם לשני ואורי, שהקפידו להיפגש לעיתים קרובות. אורי כבר חש בטוח בתוך הקשר וברגשותיו כלפי שני, בעוד היא התלבטה עם עצמה האם הוא האחד.
היה לה לא פשוט, היא הוצפה בחששות מקשרים מהעבר ופחדה מאד להתקדם. במהלך חודשיים אינטנסיביים של קשר, שני התייעצה איתנו רבות ובשלב מסויים הספקות הכריעו והיא החליטה לחתוך את הקשר.
שיקפנו לה שזו בחירה שהיא "בריחה" אך היא הרגישה שכך נכון לה. עברו שבועות אחדים והחוסר של אורי חילחל. שני נלחצה מהמחשבה שאולי פספסה אותו.
המרחק חידד עבורה את כל הדברים הטובים שהיו באורי ויותר מזה, היא זיהתה רגשות עמוקים כלפיו שהיו חבויים כשהיא הייתה עסוקה בהדיפת הטוב שהוא הרעיף.
הפחד שניהל את שני דומה לזה שניהל את הגר מ"חתונמי".
פחד, שהיא לא מתקדמת באותו קצב מבחינה רגשית כמו הפרטנר. בזמן שהוא נמצא במקום מתקדם ובטוח, היא חוותה פחד מלהתמסר לקשר טוב.
המחשבה המוטעית שהובילה אותה הייתה, שאם תתמסר עד הסוף וזה ייגמר, אז הלב שלה יישבר והיא שוב תחוש פגועה.
פחד הוא רגש כ"כ חזק, הוא בולע רגשות חיוביים ולא מפנה מקום להתאהבות.
אז מה עושים עם הפחד הזה?
התשובה היא שלכל צד בקשר יש תפקיד. לצד הבטוח בקשר אנו ממליצות לגייס את מלוא הסבלנות וההכלה.
להבין שאם היא מתרחקת בדיוק כשהקשר מתקדם, זה לא נגדך, זה כי היא מגנה על עצמה מהפחד.
הפחד הזה לא ראציונלי ולא נשלט ואתה יכול לומר לה שאתה לא נבהל ולא בורח.
ואפשר לפתוח ולדבר על הפחדים.
(כמובן שזה יכול להיות הפוך. אם הוא זה שמתגונן ומתרחק, התפקידים יתחלפו).
גם לצד שחש מבוהל, יש עבודה לעשות. עליו להכיר בפחד, להבין ממה הוא נובע ולהתחזק מהביטחון שהפרטנר שלך מרעיף. כשהפרטנר לא בורח, זה הזמן להביא את עצמך לקשר, ולהבין שלא תהיה פגיעה, להיפך.
שני החליטה שהיא מתמודדת עם הפחד ויצרה קשר מחדש עם אורי.
שניהם הגיעו אלינו לייעוץ והצליחו להבין שכל אחד מתקדם בקצב שונה ושהרגש של כל אחד נמצא בנקודה אחרת על הסקאלה ושזה בסדר.
הם למדו לתת פידבק זה לזו, לשתף בפחדים והכי חשוב – הם הבינו שטוב להם ביחד והטוב מתעצם ככל שמשחררים את הפחדים.
יש להם עוד דרך, אבל הם לגמרי בכיוון הנכון.
