אצל עודד ומיטל היה חיבור טוב מההתחלה. חברה משותפת הכירה ביניהם, ומהדייט הראשון הייתה זרימה. הם גילו שיש להם המון נושאי שיחה משותפים, תחומי עניין דומים ובכלל ששניהם תופשים את העולם מאותה זווית. עם הזמן גם התפתחה משיכה והקשר הפך לרומנטי. מדי פעם מיטל הייתה משתפת אותנו בהתקדמות הקשר, בהתלבטויות ואפילו במריבה ראשונה ובמשבר או שניים. פגשנו אותם גם ביחד, וראינו איך הם צולחים מהמורות, מתגברים ועולים עוד שלב ביחסים ומעמיקים את הקשר.
אחרי חצי שנה הכיוון היה ברור, המילה "חתונה" כבר נאמרה ואוטוטו מגיעה "ההצעה".
ואז, קיבלנו פנייה מעודד: "אפשר להיפגש איתכן? בלי מיטל". שמענו את הדחיפות בקולו וקבענו פגישה.
"אתן מכירות אותי ואת הקשר שלי ושל מיטל", הוא ניגש ישר לעניין, "ואתן יודעות שהקשר מאד מתקדם ולמעשה כבר התחלנו לדבר על הצעד הבא. אבל פתאום אני לא סגור שזה זה. מרגיש שאני נכנס לסרטים עם עצמי. אולי מיהרתי מדי? מי אמר שמיטל היא האחת בשבילי? הרי היא לא מושלמת, ויש בה דברים שמפריעים לי, אז אולי יש מישהי שמתאימה לי יותר?"
הוא דיבר בלי נשימה, ניכר שהוא מבולבל, מבוהל מהמחשבות, ומנגד חייב להציף אותם, כי אם לא יבטא אותן הוא עלול להצטער.
תחילה הרגענו אותו. "עודד, מה שאתה מרגיש עכשיו הוא נורמלי לחלוטין. הלחץ שאתה מרגיש, הבלבול, החשש – אלו הרגשות הכי טבעיים שמתעוררים באדם שעומד בפני קבלת אחת ההחלטות הכי משמעותיות בחייו. רק בחודשיים האחרונים קיימנו שיחה כזאת עם עוד שני בחורים ועוד בחורה אחת, כולם לפני אירוסין".
"באמת?", הוא היה המום. "תמיד נראה שכל הזוגות המאורסים סביבי הכי מאוהבים וסגורים על עצמם".
יש כאן מצב מורכב, של שילוב בין הליכה אל הלא נודע עם קבלת החלטה משנת חיים, ולכן אך טבעי להרגיש פחד, התלבטות וחשש.
אז אחרי שהכרנו ברגשות הללו ואחרי שהבנו שלחטוף "רגליים קרות" זה כמעט מתבקש, אפשר לנשום רגע, להשתהות עם התחושות הללו ולנסות לפרק אותן, להבין אותן ולהתקדם.
"בוא ניזכר בכל הסיבות שבגללן התאהבת במיטל. תרשום לעצמך את כל הדברים שאתה אוהב בה, את הערכים המשותפים שלכם, את התוכניות המשותפות לעתיד שרקמתם לכם. תמלא את הדף בכל התחושות שהקשר שלכם מעורר בך".
"זה קל. אני ממלא את הדף בחמש דקות", אמר.
"נהדר. ומה התחושות הכי חזקות שזה מציף עכשיו?"
"שאני הכי טבעי ליד מיטל. שהיא מקבלת אותי כמו שאני".
"כשאתה רואה את הבית העתידי שלכם – זה מפחיד אותך?"
"וואלה, לא", עודד הפתיע את עצמו.
כשהבסיס החשוב יושב חזק וכשיש אהבה וזרימה, העתיד המשותף נראה טבעי ולא מפחיד – ואז מתקדמים.
"אחרי שענית על השאלות הללו", המלצנו לעודד, "לך עם מיטל למקום ניטרלי ששניכם אוהבים, קח עט ונייר ויחד תבנו חזון זוגי משותף המתאר את העתיד שלכם, הבית שאתם רואים לנגד עיניכם, הסביבה שתקיף אתכם, תחומי העניין המשותפים וגם האתגרים שיכולים לעמוד בפניכם. עוד נכונו לכם מצבים של אי ודאות, אך אם התקשורת ביניכם תהיה פתוחה ותאפשרו לעצמכם מרחב של שיתוף ופתיחות הן לגבי ההווה והן לגבי העתיד, תוכלו לקבל חיזוקים זה מזו לגבי העתיד המשותף שלכם".
אחרי שהדברים נרגעו ועלו מחדש על המסלול, כתב לנו עודד: "אני מרגיש שהיום הבנתי על בשרי את הביטוי 'רגליים קרות', אבל גם הבנתי שאני יכול 'להפשיר' אותן".
