עונת החתונות בפתח, ועם כל הזמנה שמגיעה אנחנו נזכרות בדילמות ובמשברים שעבר כל זוג בדרכו הייחודית לחופה.
אצל שרית ויואב, שמתחתנים מיד אחרי ל"ג בעומר, הקשר כמעט נפל בתחילת הדרך. הם יצאו כשלושה חודשים והיא התקשרה אלינו לקבוע פגישת התייעצות דחופה.
"הזמנתי את יואב לארוחת שבת, הבית היה ריק וניצלתי את ההזדמנות שיהיה לנו זמן איכות. הרגשתי שאני מתאמצת לארח, לחייך ולתת ליואב הרגשה נינוחה, בזמן שאני לא הייתי שקטה בכלל". היא עוצרת, לוקחת נשימה וממשיכה: "פתאום התחשק לי שהוא ילך. רמזתי לו בעדינות, הוא כיבד וסיימנו את הערב. בבוקר קמתי בהרגשה שירד לי מיואב לגמרי. אוף. מה זה אומר?"
"מה ציפית שיקרה בשבת הזו?" אנחנו שואלות.
"ציפיתי שהקשר שלנו יעלה מדרגה. שזה שאנחנו בבית הוריי יקרב אותנו יותר, שנוכל לגלות דברים חדשים אחד על השנייה".
"ובפועל, קרה ההיפך הגמור", אנחנו מהנהנות ומסבירות. "הציפיות הגבוהות התרסקו אל מול המציאות. להביא בן זוג אל בית ההורים, גם כשהם לא בבית ועוד יותר כשהם נמצאים, זה צעד שאין להקטין במשמעות שלו. זה דורש רמת אינטימיות רגשית גבוהה בקשר. אם אתם לא ברמה הזו, רצוי לחכות. תביני, בבית שלך, את במקום הבטוח שלך, את נעה בתוך הבית בטבעיות, יש לך את הדינמיקה שלך עם הבית ועם ההורים שלך".
"נכון", אנחנו רואות את שרית מהרהרת. "עכשיו שאני חושבת על זה, יואב היה מאד מהוסס, ועיצבן אותי שהוא לא מוביל את הארוחה כמו שאבא שלי עושה. ציפיתי שתהיה לנו דינמיקה כמו שיש להורים שלי, הרמונית כזו".
"תחשבי רגע על הצד של יואב", אנחנו אומרות. "הוא יוצא מאזור הנוחות שלו, מגיע לבית חדש שהוא לא מכיר את מרקם החיים שבו, הוא רק מכיר אותך ואוהב אותך, אבל אין לו מושג מה הציפיות שלך ממנו ומכל האירוע הזה. הפער הזה יוצר אכזבה. אבל אם את מודעת לסיבה, אנחנו מאמינות שאפשר להתגבר עליה".
"אז מה אתן מציעות שאעשה עכשיו?", שרית שואלת.
"תעשי לעצמך סדר בראש", אנחנו מנחות אותה. "נסי להיזכר בהתלהבות שהייתה לך מיואב ובהתרגשות שלך לקראת השבת הזו. עשי מאמץ כנה להיכנס לראש שלו ולהרגשה שלו, ולבסוף תנסחי לעצמך מה הציפיות שלך ממפגש כזה.
"אני מרגישה ששחררתן אותי מתחושת האכזבה שהייתה לי מיואב. אני חושבת שבכלל לא הייתי מודעת לציפיות שהיו לי ולכן גם לא הבנתי למה כל כך ירד לי ממנו".
אחרי שבועיים שרית התקשרה אלינו. "שוחחתי עם יואב", היא שיתפה בהתרגשות. "הייתי הכי כנה ואמרתי לו שהבנתי שהוא לא הרגיש טבעי במקום שעבורי הוא הכי טבעי. יואב הודה שהוא היה מובך מהסיטואציה ולכן קצת נאלם ונעלם.
החלטנו שהקשר בינינו חשוב לשנינו כדי לנסות ולהתגבר על החוויה הלא מוצלחת וסיכמנו שאנחנו מתקדמים כל פעם עוד צעד, ובודקים כל הזמן איך הצד השני זורם עם ההתקדמות".
עוד יעברו כמה חודשים עד ששרית ויואב יגיעו לרמת האינטימיות הרגשית הנכונה ויחליטו להיפגש שוב בבית של שרית, הפעם עם בני משפחתה. המפגש היה מוצלח, גם כי החיבור ביניהם כבר היה חזק דיו וגם כי שרית עשתה הכנה מראש עם יואב ועם ההורים. מפגש ראשון מהסוג הזה יכול להיות מביך ומלחיץ לכל הצדדים וזה בסדר וטבעי, אבל כדאי לזכור שיש להורים שלך ולבן זוג שלך משהו משותף – שניהם מאד אוהבים אותך!
