את מירי אנחנו מכירות תקופה ארוכה. היא בחורה תורנית מאוד, בעלת קריירה בתחום פרא-רפואי, יש לה מגוון תחומי עניין והיא תמיד עסוקה בענייני עבודה או חסד. מציאת זוגיות נדחקה אצלה לשוליים במשך לא מעט שנים עד שהגיעה אלינו כדי לגבש סדר עדיפויות בחיים. כשסוף סוף התחילה לצאת לדייטים נוכחנו שהיא לא צולחת אותם מעבר לדייט רביעי, חותכת אחרי שני דייטים, גג שלושה.
כשהבנו שיש כאן דפוס חוזר, ביקשנו להבין יותר לעומק מה קורה כאן.
"ככה זה איתי כבר שנים", סיפרה מירי. אני יוצאת עם בחור פעם-פעמיים, השיחה זורמת והוא מוצא חן בעיני, ואז מגיעים לפגישה רביעית והוא מתחיל לשאול על ההורים שלי ולהתעניין במשפחה שלי ובקשרים שלי עם ההורים, וזאת נקודה שהיא קשה לי. אני בקשר גרוע עם אבא שלי וכבר שנים שאני בקושי מדברת איתו. זה לא משהו שאני גאה בו או שמחה בו, אבל זו מציאות חיי. איך אני אמורה להסביר דבר כזה לבחור שאני יוצאת איתו? איך בדיוק זה אמור להתיישב לו עם אשת החסד שאני? עם הבחורה ה'דוסית' הזו שהוא פוגש?", שאלה במבוכה.
לאחר בירור קצר הבנו שכדי להימנע מהחשיפה הזו, מירי חותכת מראש כל קשר, לא נותנת לקשרים להתפתח לרמה שבה תידרש בהם חשיפה.
"ניסית לחשוב על האפשרות לשתף את הצד השני?", שאלנו.
"לא!", היא ענתה נחרצות. "מה זה ייתן לי? זה רק יהרוס".
כולנו מגיעים לקשר עם הסיפור של חיינו, סודות או מטען שאנחנו סוחבים וקשה לנו לחשוף אותו בפני אנשים ממעגלים שונים.
האם יש לספר בדייט את סודות חיינו? ואם כן, מתי? ואיך? ואולי עדיף להסתיר אותם?
הצענו למירי לפתוח את הפצע ולהיכנס לעובי הקורה, לצאת לדרך שבה תתבונן פנימה ותרכוש כלים שיאפשרו לה לעשות שינויים שיובילו לקשר משמעותי שלא יסתיים בבריחה אחרי ארבעה דייטים.
"אני מקשיבה", השיבה קצת מפויסת.
אלו כללי האצבע וההנחיות שהצענו למירי, שהניעו את התהליך:
הכלל המנחה והגורף הוא בלי סודות ובלי שקרים. "אם יש משהו שהוא משמעותי בחייך, שאת מתמודדת איתו והוא ימשיך להיות חלק ממך, אין טעם להסתיר".
"מצד שני", הדגשנו, "שימי לב שהמשא הזה אינו הופך להיות הדבר היחידי שמגדיר אותך ואת מי שאת. אל תתני לו לנהל אותך ואל תאפשרי לו להשתלט על האופן שבו את מתנהלת בתוך קשר. התבונני אל תוך עצמך ולמדי לספר קודם כל לעצמך את הסיפור שלך ואת מי שאת, כי את מורכבת מעוד כל כך הרבה רבדים.
"וגם אם חלק מהסיפור שלך קשה יותר ואישי, אל תברחי מהתמודדות איתו. בבניית קשר זוגי אנחנו מפתחים את היכולת להיות חשופים ופגיעים. היכולת הזאת אינה מגיעה מיד בתחילת קשר. צריך לאפשר לחיבור להתהוות ושהמקום הזוגי יהיה מספיק בטוח ויציב, כדי שתפרסי בכנות את כאבייך מול בן הזוג ותוכלי לסמוך עליו שהוא יוכל להכיל את הסיפור שלך ולא יברח בגללו".
מירי הסתכלה עלינו בעיניים דומעות. "אבל איך אני עושה את זה?", שאלה. חיבקנו אותה. "לאט לאט. זה לא הולך לקרות ברגע אחד. התחלנו תהליך ואת לא לבד. אנחנו איתך, שלב אחרי שלב. בשלב הראשון תאפשרי לעצמך להיפתח ולתת הזדמנות לקשר. תני קרדיט לבחור שהוא ראה אותך על כל הרבדים שבך, ולא ישפוט אותך על פי דבר אחד בלבד. בהמשך, תשתפי אותו בכנות עד כמה הנקודה הזו קשה לך, איך את מרגישה במצב הנוכחי ומה את צריכה ממנו כבן זוג כדי להתמודד, ואולי גם לשנות את המצב בינך לבין אבא. במקום לחשוב שהשיתוף הזה יפגע בקשר בינך לבין הבחור, התמקדי בחשיבה שהוא דווקא יכול להוביל את הבחור גם לשתף בדברים אישיים משלו. כאמור, כולנו מתמודדים עם קשיים ואתגרים. השיתוף יכול לחזק את הקשר שלכם, לבסס אותו ולהוביל לבנייה וצמיחה משותפת".
מירי יצאה לדרך עם כוחות מחודשים – ואנחנו מחזיקות לה אצבעות שתצליח.
