"לא כך דמיינתי את סיפור חיי", שיתפה שמרית, רווקה בת 40, במפגש האחרון שלנו. "דמיינתי שבגילי כבר אהיה נשואה עם ארבעה ילדים, והנה אני יושבת פה מולכן ותוהה אם אי פעם זה יקרה". היא גם תיארה איך אנשים רואים אותה. "אני הולכת לעבודה, מקרינה אופטימיות ושמחה, מחייכת למשפחה, מצליחה להיות חברה טובה. ורק אני יודעת מה עמוק החוסר וכמה גדול הכאב. אין רגע שזה לא חסר".
הרצון המיידי הוא לשלוף עצות מעשיות להתמודדות עם המצב. במקום זאת, עצרנו לרגע והתבוננו בשמרית, באישה הזו שכל כך משתוקקת לזוגיות ויוצאת לדייט אחר דייט אחר דייט; שכבר לא נעים לה לסרב לעוד הצעה מהדודה והיא ממשיכה לחייך בכל פעם שהן נפגשות באירוע משפחתי, שאליו הגיעה, שוב, לבד.
הבדידות החיפוש אחר זוגיות יכולים להיות קשים מנשוא. התהומות שאליהם ניתן לשקוע בלתי ניתנים לתיאור. זר לא יבין את זאת. לפעמים הכאב פיזי ממש. יש מי שבוכה עצמו לדעת לתוך הכרית, יש מי שמסתובב עם כאבי גב לא מוסברים או מתייסר בתחושת ריק פנימית ובעצבות. ולמרות זאת, בכוחות נפש עילאיים, מתוך תקווה, אמונה בה' ואמונה בעצמם, אנשים קמים בכל בוקר מחדש וצולחים עוד יום, לומדים, מתפתחים, מתקדמים בעבודה, מתעצמים, מטיילים ומקיימים חיים. כי אף אחד לא רוצה שירחמו עליו.
"אנחנו לא מרחמות. אנחנו איתך", אמרנו לשמרית לאחר ששיתפה את אשר על לבה. חיבקנו אותה, אהבנו אותה והערכנו אותה. היא מידה הרגישה שהיא לא לבד.
עצות וטיפים להתמודדות עם התקופה הזו ועם המסע הזה יש בשפע. ודאי כבר שמעתם את כולם ואת היפוכם: "תהיי בעשייה", "תעשי השתדלות", "תנוחי", "תשחררי", "אל תהיי בררנית ותתני הזדמנות", "אולי עדיף שתהיי ממוקדת מאוד". אנחנו בחרנו שלא לחלק עצות או טיפים אלא להצדיע לה בהתפעלות על הדרך שהיא עושה במסע הזה. אמרנו לה שאנחנו לומדות ממנה עוצמה פנימית ותעצומות נפש מהן, שאנחנו מתרגשות מהחיוך הכובש שלה, מהמבט הטוב בעיניה, מיכולת הנתינה שלה לאחיינים, לחברה טובה, לקולגות בעבודה. "את מדהימה בעינינו!", אמרנו לה. שמרית יצאה מחוזקת.
לקראת ט"ו באב היא שלחה לנו את סיום הסיפור שלה. "אחרי ששלחתן אותי עם חיזוק ועידוד קבעתי דייט עם בחור. שעתיים לפני הדייט הוא הבריז לי. החלטתי להטביע את יגוני בג'חנון בדוכן מוכר בשוק התקווה. בעודי ממתינה בתור, שקועה ברחמים עצמיים, מצאתי עצמי פונה למוכר בבסטה ובלי בושה, ובלי אגו אמרתי לו: 'נו, אולי יש לך מישהו להכיר לי?'. לא יודעת מה עבר עליי, אבל הוא לא צחק וריחם עליי, אלא הסתכל לי בעיניים ואמר: 'וואללה, יש לי מישהו!'. לבחור קוראים שי והוא המתנה שקיבלתי באותו יום מעזרא, המוכר בשוק. אנחנו מתחתנים עוד חודש. צדקתן כשעודדתן אותי לפעול ובלי אגו! יש דבר נוסף ממש חשוב שהבנתי: לא לחכות עד שמגיעים לשאול תחתיות כדי לוותר קצת על האגו. זה המסר שלי".
