כשחגית התקשרה לתאם איתנו פגישה, היה לנו ברור שהיא באה לקבל חיזוק לקראת החתונה המתקרבת עם ירון. לכן הופתענו כשהיא נכנסה במבט עצוב ועייף והתיישבה באיטיות על הכורסה.
"זה נגמר. אין לי שום הסבר. ירון קיבל החלטה והודיע לי שהוא לא מסוגל להתחייב וזה גדול עליו ובואי ניפרד וזהו". היא היישירה אלינו עיניים דומעות והמשיכה, "אני כבר שבוע לא ישנה. נעה בין בכי, כעס, רחמים עצמיים וייאוש, ואין לי מושג איך לצאת מזה".
ליבנו יצא אליה.
בשעה שהייתה לנו איתה אפשרנו לחגית לשהות בכאב שלה, לשתף בעלבון ובכל התחושות והפחדים שהמצב שאליו נקלעה עוררו בה. בזמן שהפצע עוד טרי כל כך, זה מה שחגית הייתה צריכה. אמפתיה, אוזן קשבת ומישהו שהיא סומכת עליו, שמשדר לה שהיא לא לבד ומאמין בה.
סיימנו את המפגש בחיבוק חזק ועודדנו את חגית להמשיך בטיפול כדי לעבד את כל החוויה, לעבור את כל שלבי האבל ולהתחזק.
זה אכן תהליך שיש לתת לו את הזמן ויעברו עוד כמה שבועות עד שחגית תוכל לנשום עמוק ולומר: "אולי זה היה המזל שלי שזה קרה לפני החתונה. ירון לא היה מסוגל להעניק לי את הביטחון שהייתי זקוקה לו". "נכון", הסכמנו איתה, "ויש לך הזדמנות לחזק את עצמך לקראת הקשר הבא, לבוא עם בשלות והבנה ששני הצדדים צריכים להעניק ביטחון זה לזו".
"אבל אני מפחדת להיפגע שוב", אמרה בגרון חנוק.
איך אפשר לתת שוב אמון, לפתוח את הלב ולקחת את הסיכון להיפגע?
בשלב הראשון יש להבין שירון שהוא אדם אחד ספציפי. לא כולם מתנהלים כמוהו ובכלל לא בטוח שמה שהיה הוא שיהיה.
הצענו לה לחזור לעולם הדייטים ברגוע, "נסי כמה שיותר להקליל – צאי לדייט במטרה להכיר אדם ולייצר איתו חברות נינוחה".
לחזור ליכולת לתת אמון זה חשוב, ולא פחות מכך חשוב גם לשדר לצד השני שאת מאמינה שהוא פה כדי להישאר. לפעמים חוסר הביטחון העצמי שלך עלול לעורר אצלך ספקות, ובכל מיני אמירות ותגובות שלך את משליכה אותם על בן הזוג ומערערת את הקשר במקום לחזק אותו ולהתקדם.
התהליך נמשך וחגית זיהתה בעצמה דפוס של ריצוי. כשנמצאים בתוך קשר וכבר יש חיבור רגשי, לא בהכרח קולטים את הדפוסים שלנו בתוך הקשר. אבל כעת, בפרספקטיבה ותוך כדי עיבוד הדברים, חגית הבינה שהיא הייתה בנתינה אינסופית ולא אפשרה מקום לירון להחזיר ולהעניק. זה חוסר איזון שהוא לא נכון בקשר זוגי.
עבדנו עם חגית על המקום שלה בתוך קשר, מה חשוב לה לקבל מבן הזוג ואיך לתקשר את הצרכים שלה ולהשאיר לו מקום כדי שתיווצר הדדיות.
כשהרגשנו שהכוחות של חגית חוזרים, היא החליטה לעשות קלוז'ר עם ירון כדי להתקדם הלאה. היא החזירה לו חפצים וגם הייתה שיחת סיכום טובה. סגירת מעגל, אבל כמו בספירלה: המעגל כמעט נסגר, אך בנקודת המפגש נוצרה עליית מדרגה שאפשרה להמשיך קדימה עם התובנות שנאספו.
חצי שנה אחרי הפרידה חגית מצאה את עצמה בקשר חדש. "אתן לא מבינות", היא שיתפה אותנו. "הכול הפוך. הוא עף עליי, מעניק לי ביטחון, נותן לי תחושה שאני שוות ערך".
כשחייכנו היא הוסיפה, "צדקתן. הגעתי עם ביטחון עצמי ולב פתוח להכיר, השארתי מקום לקבל ואני שוב מאוהבת. רק שהפעם אני יודעת בוודאות שגם הוא אוהב אותי".
