"המלחמה הזו הוציאה ממני את כל הקוצים שלי. גם ככה הסתובבתי עם תחושות כעס על אלוקים שנותן לי לעבור את המסע המפרך הזה של עוד דייט ועוד אכזבה ועוד דייט ועוד תסכול. עכשיו המלחמה רק מגבירה אצלי את הכעס". את הווידוי הכואב הזה שמענו מדנית. לפני המלחמה היינו איתה בעיצומו של תהליך, והיא הייתה במקום הרבה יותר טוב מבחינה רגשית. "לפני שפרצה המלחמה היו בי הרבה יותר נכונות ופתיחות, שאבתי כוחות מההשקעה והעשייה שלי למציאת זוגיות", היא נזכרה בעצב, "ואז הגיעה המלחמה, והמצב טלטל אותי והחזיר אותי כמה צעדים אחורה". 

יש מלחמה בחוץ, היא בחזית ובעורף. ויש מלחמה פנימית, המלחמה בתוכנו עם עצמנו, בתחושות וברגשות שלנו. 

כל אחת מתמודדת עם המלחמה הפנימית באופן שונה: יש שמדחיקות, שכדי לשמור על עצמן הן נאטמות ומתרחקות רגשית; אחרות נותנות לחוסר האונים ולחרדות להציף אותן; יש שנמצאות במלחמה פנימית מול עצמן ומסלקות כל רגש של חוסר אונים, כעס או חרדה בכל מחיר – כל התגובות נורמליות בתוך מצב שהוא לא נורמלי.   

"אני בעיקר מרגישה נטולת כוחות, נגמרת לי האנרגיה", אמרה דנית. "גם ככה קשה לי עם אי הוודאות של מציאת זוגיות, אז עכשיו אני צריכה להתנהל עם אי הוודאות שמביאה המלחמה. זה גדול עליי".

מלחמה היא מצב קיצון והיא דוחקת אותנו לנקודות קיצון של עצמנו, מעצימה תכונות שליליות ורגשות שליליים על חשבון תכונות חיוביות. מי שהייתה לו נטייה לחרדות – הפך עוד יותר חרדתי. מי שבד"כ דואג יותר מדי – הפך עוד יותר פסימי. כך גם דנית, שגם בימים כתיקונם צריכה להרגיש בשליטה וקשה לה עם אי-וודאות. בימי מלחמה היא מרגישה שהיא מאבדת שליטה על ההגה בדרך לזוגיות.  

מה עושים? ראשית,חשוב לתת לגיטימציה לכל התחושות והפחדים, לשהות רגע בתחושות הלא פשוטות ולתת להן מילים ומקום. אפשר גם לפרוק אותן בבכי משחרר. חיזקנו את דנית על שהעלתה את הקושי בקליניקה, כי השיתוף וההיעזרות בגורם מקצועי הם המהלך הראשון, חצי הדרך למציאת הפתרון. 

בשלב הבא, הזכרנו לה שאומנם תכונות קשות התחדדו, אבל יש בה הרבה מאוד תכונות ויכולות חזקות. ביקשנו ממנה למנות את כל התכונות החזקות שלה ואת כל היכולות שלה, וכשהרשימה הלכה והתמלאה בקלות, ראינו את האור חוזר לפנים ואת העיניים מחייכות מבעד לדמעות. 

לאט לאט חזרנו לנקודה בתהליך שבו היינו רגע לפני המלחמה. חזרנו אליה ממקום אחר, ממקום של חמלה והבנה שלא הכל בשליטתנו, אבל מה שכן – חזק מספיק כדי לאפשר לנו לצאת מהתקיעות ולהיות שוב בתנועה. "כן, אני זוכרת שעשייה מקדמת", אמרה דנית בנימה מעודדת. "אני מבינה שאני צריכה ויכולה לחזור להיות פעילה, רק נראה לי שהקצב יהיה טיפה אחר". ודאי שהסכמנו איתה. לא חייבים ישר לצאת לדייט, אפשר להתמלא באנרגיה מהליכה טובה, מפעילות התנדבותית, אפשר לצאת עם חברה טובה – כל מה שעושה לך טוב. הטוב הזה, והאנרגיות החדשות, כבר יביאו לפתחך את ההצעה הבאה והנכונה לך. 

במלחמה הפנימית יש לנו יכולת שליטה, וגם שם ננצח. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *