"אני מאד דואגת. מה יהיה? איך זה שהיא לא מצליחה להיכנס לזוגיות? כל החברות שלה כבר הסתדרו ורק היא עדיין מרשה לעצמה לברור הצעות. ואולי זה כבר לא יקרה לה?". אלה רק חלק מהמשפטים שאנחנו שומעות מהאמהות שפונות אלינו. אמהות שרק מייחלות לרגע שהבשורה תגיע, ואיתה גם האוויר לנשימה.
את לילך אנחנו מלוות תקופה לא קצרה. לילך פעילה, יוצאת לדייטים, משקיעה ויודעת להתייעץ כשצריך.
היא עוברת תהליך אמיתי ועמוק. אחת לכמה זמן לילך מציפה את הקושי שלה בהתמודדות מול אמא שלה. "אני יודעת שהיא אוהבת אותי ורוצה בטובתי. היא מגיעה אליי עם הצעות הזויות, וכשאני מסרבת היא מתעצבנת עליי ובטוחה שאני סתם בררנית", סיפרה לילך. "היא מבקרת אותי שאני לא מסוגלת לעבור דייט שני, ואז כדי להוכיח לה שהיא טועה, אני משתפת אותה כשאני בדייט חמישי עם בחור. וכשזה נגמר, היא בטוחה שזה בגלל ההתנהלות שלי. מרגישה שהיא לא מאמינה בי.
"זה כאילו שכל הזהות שלי בבית מסתכמת בזה שאני רווקה. בשבתות ובחגים זה כבר נהיה קשה מנשוא. מגיעים האחים הנשואים, חלק כבר עם ילדים, אז ברור שאני מפנה את החדר שלי וישנה בסלון בנוסף יל העזרה בכל התפעול. אני מרגישה סוג ב'. גם ככה אני עם הכאב של הרווקות ושל הלבד, הם לא רואים את זה?"
הכאב של לילך ניכר בדברים שלה ובפנים שלה, המתאמצות להחזיק את הדמעות. "ניסית לשתף את אמא בתחושות שלך?", שאלנו. "יצא לך לשבת איתה בנחת על כוס קפה ולספר לה עד כמה כל הלחץ והציפיות והביקורת משפיעים עלייך?"
"לא…", היא ענתה בייאוש. "אני לא בטוחה שזה יעזור. ברור לי שהיא רוצה בטובתי ודואגת לי, אבל היא מייצרת את ההפך הגמור. היא מערערת אותי, סודקת בי את הביטחון בהחלטות שלי, וזה משפיע על המסוגלות האמיתית שלי למצוא זוגיות".
הקושי של האמהות מובן. הרצון לעזור ולא לשבת בחיבוק ידיים ברור. אז איך מגשרים בין העולמות?
דבר ראשון, חייבים לזכור שכמה שקשה לנו כהורים, הקושי של הילדים שלנו גדול יותר. זה הסיפור שלהם, זה המסע שלהם, והתפקיד שלנו הוא לאפשר להם לצלוח את הדרך בבריאות נפשית. אנחנו – ההורים – לא העניין כאן. לכן חשוב מאוד לעשות הפרדה ולא לשתף בקושי שלכם את הבן או הבת, כדי לא להעמיס עליהם גם את חוויית הקושי שלכם.
אל תתנו לילד שלכם תחושה שהוא מאכזב אתכם, זה רק יעצים את תחושת הכישלון ויגרום לריחוק. בואו לילדים בעין טובה. תחמיאו, תרימו להם בכל הדברים הנהדרים שהם מביאים לעולם, כי הם כל כך הרבה יותר מסטטוס "רווק/ה". תגידו לה כל הזמן כמה שהיא יפה ושהשמלה החדשה נראית עליה נהדר, וכמה אתם גאים בהצלחות שלה בלימודים/בעבודה, כמה אתם שמחים שיש לה מעגל חברתי איכותי. כשהיא משתפת בחוויות מדייטים או בכאב או בתסכול – תהיו שם בשבילה. תהיו בהקשבה ותכילו. בלי ביקורת ועם אהבה וחמלה וחיבוק מנחם.
רוצה לעזור לילדה? רוצה להציע לה מישהו? תבדקי איתה אם מתאים לה לשמוע ותני לה את הביטחון שמה שהיא תחליט זה סבבה. כבדי אותה – אלה החיים שלה, הבחירות שלה והטעויות שלה. היא צריכה לדעת שאת תמיד תהיי שם כדי לחבק, לתמוך, ואם היא תרצה אז גם לעצה והכוונה.
והכי חשוב – תאהבי אותה ותאמיני בה.
